פסק-דין בתיק ת"א 7353-07

1.         התובע איסראפילוב יפתח, יליד 1965, הגיש תביעה לנזקי גוף בטענה כי במהלך עבודתו אצל נתבעת 1 בין השנים 2000 עד 2004, נפגעה בריאותו והתפתחה מחלת אסטמה בגין תנאי ושיטת העבודה במקום.

            לכתב התביעה צורפו חוות דעת של מומחה רפואי בתחום הריאות ומומחה תעסוקה הקובעים קשר סיבתי ונכות צמיתה.

            בכתב ההגנה הוכחשה התשתית העובדתית והקשר הסיבתי וצורפה חוות דעת לפיה מצבו הרפואי של התובע אינו קשור למקום העבודה.

            מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הריאות, פרופ' שמעון שפיצר, שלל קשר סיבתי בין מצבו הרפואי של התובע לבין עבודתו אצל נתבעת 1.

2.         שאלת הקשר הסיבתי:

            המומחה הרפואי מטעם בימ"ש פרופ' שפיצר מתייחס בחוות הדעת למימצאים ולמסקנות של חוות הדעת מטעם הצדדים וקובע כי לא מוכרת בספרות הרפואית אלרגיה לשמן מאכל ואף לא התהוות מחלת דרכי נשימה או אסטמה כתוצאה מחשיפה לשמן מאכל ולפיכך הקביעה היא "כי מחלתו של התובע הינה מחלה קונסטיטוציונית אשר בינה לבין עיסוקו במאפיה לייצור עוגות מרוקאיות אין כל קשר."

3.         המומחה הרפואי מטעם בימ"ש זומן לחקירה נגדית על ידי ב"כ התובעת ובמהלכה נדרש לאופי עבודתו של התובע במהלך השנים (טיגון כמות גדולה של עוגיות בתנאי חום וללא אוורור ואח"כ הכנסתן לחדר הקפאה).

            המומחה בדיעה כי גם אם הנתונים שהובאו בפניו נכונים ומדובר בתנאי עבודה ירודים: "בין זה לבין מחלתו אין שום רלבנטיות ...

            ... אני מסכים שכנראה הוא עבד בתנאי איוורור לקויים אבל זו לא סיבה לחלות במחלת ריאות כזו כפי שיש לתובע הזה. זה שאנשים עובדים בתנאי איוורור גרועים עדיין לא עושה אותם חולים."

            באותה מידה המומחה אינו מסכים להנחה שהוצגה על ידי ב"כ התובע לעניין רגישות לאבקת קמח בצרוף גורמי סיכון כגון אדי שמן: "אין על זה שום ביסוס שזה מזיק."

            (עמ' 24 לפרו').              

            בהמשך החקירה עומת המומחה עם ספרות מקצועית שהועברה בשאלות הבהרה מטעם ב"כ התובע ועמדתו הנחרצת הינה: "אני יכול להגיד במאה אחוז של בטחון שבספרות המדעית אין שום עדות לכך ששמן מאכל גורם לנזקים במערכת הנשימה. אין עדות לכך." (עמ' 25 לפרו').

            המומחה הרפואי מבהיר כי אותו מאמר בודד (שהוצג על ידי ב"כ התובע) אינו רלבנטי ואינו יכול להוות ביסוס למסקנה כלשהי, שכן בהתאם לנסיונו רב השנים ותחום מומחיותו, אין מקום לקבוע כי חשיפה מוגברת לאדי שמן מאכל גורמת תהליך דלקתי.

            הסיבות להתפתחות מחלת אסטמה נחקרות במשך שנים, כאשר להתפתחות המחלה סיבות רבות ולמרות הנטיה הטבעית לייחסן לתעסוקה כגורם להופעת המחלה, אין לכך ביסוס מדעי (עמ' 27 לפרו').

4.         בחקירה נגדית לב"כ הנתבעים, נדרש המומחה לעובדה כי התובע מעשן ומציין כי זו הסיבה העיקרית להופעת מחלה חסימתית בדרכי הנשימה (עמ' 28 לפרו'), כמו גם קיומו של רקע רפואי נוסף רפלוקס ושטי אשר יש בו כדי להחמיר את התופעה (עמ' 29 לפרו').

            המומחה הרפואי איתן בדעתו לעניין המסקנות בחוות הדעת, לרבות התיעוד הרפואי עובר לתחילת עבודתו של התובע אצל נתבעת 1: "את זאת כתבתי וביססתי בחוות דעתי. שלדעתי לעבודתו אין שום קשר למחלת הריאות החסימתית הכרונית ממנה הוא סובל." (עמ' 29 לפרו').

5.         בתום החקירה הנגדית של המומחה, הציע בית המשפט לצדדים להגיע להסדר ובהעדרו נדחה הדיון לשמיעת עדי התביעה וההגנה.

            התובע התייחס בתצהירו ת/1 לתקופה של כ- 4 שנים בהן עבד במפעל הנתבעת 1 ולאופן ביצוע העבודה, כמות גדולה של עוגיות אותן נאלץ לטגן במיכלי ענק של שמן רותח ואחר כך להעבירן להקפאה, את תנאי המקום ותלונותיו על קוצר נשימה ומצבו הרפואי.

            בחקירה נגדית הודה כי המוסד לביטוח לאומי לא הכיר במצבו הבריאותי כקשור לעבודה, כמו כן עומת עם הנתונים לפיהם לא עבד ברציפות 4 שנים אצל הנתבעת 1.